חיפוש
  • gillevigil

פוסט לחג השבועות. על הקשר בין גבינות צאן, אחים בכורים ורופאים בתחילת ההסמכה. קריאה נעימה!


לקראת חג השבועות אין מתאים יותר מלכתוב פוסט על גבינות צאן. אבל לא כאן, זה דף של פסיכולוגים. אז אנחנו נתמקד בנושא עסיסי לא פחות – תפקידם המיוחד של ילדים בכורים במשפחה. אם תכתבו בגוגל "ילדים בכורים", הכותרות בשני דפים הראשונים יטענו בתוקף ש"ילדים בכורים מוצלחים יותר", יתהו "למה לילדים בכורים קשה יותר?", יבטיחו ש"ילדים בכורים חכמים יותר", יצטטו מחקרים בהם כתוב ש"בכורים הישגיים ושאפתניים יותר" וימשיכו בכך ש"ילדים בכורים מגיעים למנכ"לות מהר יותר", "ילדים בכורים סובלים יותר מאלרגיות", "ילדים בכורים מחוסנים יותר", "ילדים בכורים זועמים יותר", "ילדים בכורים סמכותיים וקפדנים" ובעיקר - "ילדים בכורים נוטים להיות מבוגרים יותר מאחיהם הצעירים!" (מתנצל על הבדיחה הגרועה – אף אחד לא אמר שילדים בכורים מצחיקים יותר....) אבל למה בעצם זוכה (או נענש?) הבכור בתכונות אלו? מה ההבדל בינו לבין שאר אחיו שנולדו לאותם ההורים? אז זהו, שהם לא נולדו לאותם ההורים. אחים בכורים בכלל לא נולדים להורים! הם נולדים לשני אנשים (בד"כ) שרוצים להיות הורים. תחשבו רגע, לאיזה רופא הייתם בוחרים ללכת עם הכאב בלסת העליונה ממנו אתם סובלים כבר חודש - לרופא שעדיין לא ראה פציינט מימיו? שהוא ממש בשנייה הראשונה של ההסמכה שלו? או לדוקטור ההוא בקומה השניה של בניין המשרדים המפואר שצריך לקבוע לו חודש מראש? בדיוק. עכשיו תחשבו עם מה הבכורים נאלצים להתמודד.... אבל התמונה קצת יותר מורכבת; אומנם הרופא החדש חסר כל ניסיון ובעל מעט מאוד ידע, אך הוא מלא במוטיבציה, יקדיש לכם שעה שלמה, יתייעץ עם קולגות בכירות בתחום, יפנה למאמרים חדשים ובאופן כללי – יקדיש לכם מעל ומעבר לכל רופא אחר. אתם בעצם הופכים להיות מאה אחוז מהיותו רופא - בלעדיכם הוא לא רופא - ולכן הוא יתלה בטיפול בכם את כל הציפיות, התקוות, הפנטזיות והחששות שלו. גם במטופל המאה הוא יטפל מצוין, אבל המטופל המאה כבר פחות יגדיר אותו כרופא בעיני עצמו. אז בואו נשאל שוב, הייתם הולכים לרופא שאתם הפציינטים הראשונים שלו? התשובה קצת פחות ברורה... ובהשאלה, ילד בכור נולדים לזוג אנשים ללא כל ניסיון וידע, חדשים לחלוטין במקצוע ההורות, מבולבלים, חסרי ניסיון, ובקיצור – ללא כל מושג. אבל גם – ילד בכור נולד לזוג אנשים שהופכים אותו לכל עולמם, משקיעים בו כל דקה פנויה מיומם, הולכים לקורסים וסדנאות לגבי האופן בו הוא צריך לינוק, לישון, להיגמל ולזחול. מעבר לכך, כל הציפיות והתקוות יונחו על כתפיו, הוא הכל, וכל חיוך או גרעפס עשוי לשנות לחלוטין את האופן בו הם תופסים עצמם כהורים. מטופל שלי (ודווקא לא בכור) אמר לי פעם שלדעתו כל ילד בכור צריך להסתובב עם תעודת נכה בארנק. אמירה זו נאמרה כמובן בהומור, אבל היא טומנת בחווה אמת מסוימת; ילדים בכורים – שיהיה לכם בהצלחה....

חג שמח!!


5 צפיות

© 2017 by Moshe Ron Glait for haclinicapsy.com