היום נרצה לשוחח אתכם על מושג מרתק מתחום הפסיכולוגיה ששמו "מושקעות אימהית ראשונית" - מונח זה נטבע על ידי רופא ילדים ופסיכואנליטיקאי אנגלי בשם דונלד וויניקוט.
וויניקוט תרם רבות להבנת המנגנונים הנפשיים אצל תינוקות ולפיתוח הטיפול הפסיכולוגי בילדים דרך משחק. לעומת הוגים שקדמו לו, וויניקוט לא תיאר את עולם הנפש של תינוקות כשדה קרב בין כוחות טובים ורעים, פנטזיות והתפקחות או מאבק מסעיר בין דחפים. הוא גם לא תיאר את הורי התינוק כדמויות חסרות אפיון שרק נועדו לתמוך או להזיק להתפתחותו.
הוא דיבר על התפתחות התינוקות מתוך פרספקטיבה של קשר. תינוק ממשי שמנסה ליצור קשר עם אמא ממשית. ואמא ממשית שמנסה ליצור קשר עם תינוק ממשי. בשיח הפסיכולוגי שבאותה התקופה, זה היה תיאור דיי חדשני.
את השלב הראשון בהתפתחות התינוק, תיאר וויניקוט מנקודת מבטה של האם, ותיאר אותו בשם "מושקעות אימהית ראשונית". מונח זה מתאר את החוויה הרגשית של האם בשבועות הראשונים שלאחר הלידה. תקופה זו מאופיינת ברגישות מוקצנת של האם לכל מה שקשור לתינוק החדש, ממש כאילו היה עדיין חלק מגופה, בכך נשמרת תחושה של רציפות והמשכיות עבור האם והתינוק. וויניקוט טען שבתקופה זו "אין דבר כזה תינוק": כלומר, יש תינוק-אמא, או אמא-תינוק, אבל הם לא קיימים האחד בנפרד מהשניה.
וויניקוט מתאר שאם היינו מסתכלים על האם ללא התינוק, ניתן היה לחשוב שהיא חולה במחלת נפש; כל כולה נתונה לאחר, היא שמה את הצרכים שלה בצד, דבר אינו מעסיק אותה מלבד נושא אחד והיא חשה תחושות ורגשות שמקורם אינם בה.
לדעת וויניקוט, תקופת "מחלה" זו יוצרת אצל התינוק ביטחון רב, וכך, כאשר תגיע העת להיפרד מהאם ולבנות עצמי פרטי משלו, יהיו לו הכוחות הנפשיים והכלים הרגשיים לעשות זאת.
עוד על וויניקוט והשפה המיוחדת בה תיאר את שלבי ההתפתחות הראשונית בפוסטים הבאים.
שהיה המשך שבוע נעים ומושקע
;)
תגובות