top of page
חיפוש
  • 25 במאי 2019
  • זמן קריאה 1 דקות

עודכן: 1 ביוני 2019


לפני כשבועיים, בשעת צהריים מאוחרת של יום חמסין, ישב כותב פוסט זה על כסא הנדנדה שבמרפסתו, והביט לחצר הפורחת. השמש טפחה על פניו, אדי חום עלו משביל החצץ שמוביל לחצר, הוא נסחף בדמיונו לחופיה הלבנים של סיני, וגמע מהבירה הקרה שלצידו. רגעים כאלו, שהשמש מעוותת את העולם החיצוני והפנימי, תמיד היו חביבים עליו, והשרו עליו מצב רוח טוב והתרוממות רוח. בעודו מצמצם את עיניו אל מול קרני השמש המרצדות, תהה על הפער בין תחושותיו ברגע זה, לבין הכבדות, הלאות והעצבות שתוקפים אותו בתקופת החורף. באותו הרגע ממש עלה בראשו רעיון מבריק – אני אכתוב פוסט על "דיכאון חורף"!

"דיכאון חורף" הוא מונח מתחום הפסיכיאטריה אשר מתאר דיכאון שמתרחש דווקא בתקופת הקיץ! סתם, הוא מתאר דיכאון שמתרחש בתקופת החורף. דיכאון מסוג זה מוסבר על ידי העובדה שקיים קשר בין אור לבין מצב הרוח; מצב הרוח מושפע לרעה משעות ארוכות של חושך, ומחשיפה מועטה לאור השמש. המנגנון המתווך בין החשיפה לשמש ובין מצב הרוח קשור להורמון מלוטונין שאחראי על מחזור השינה והעירות, והשפעתו על המוליכים העיצביים אדרנלין, דופמין וסרוטונין שאחראים על מצב הרוח.

הדרכים לטפל בדיכאון חורף דומים כמובן לדרכי הטיפול בכל דיכאון אחר, וכוללים בין היתר טיפול פסיכולוגי וטיפול בתרופות אנטי דיכאוניות. עם זאת, לדיכאון החורף קיימות דרכי טיפול יחודיות שכוללות חשיפה לאור מלאכותי, הנחיה לבצע פעילות ספורטיבית דווקא בשעות החשכה, ואכילה של הרבה פחממות.

באופן לא מפתיע, בישראל, מדינה בה החורף מתבלבל לעיתים ובטוח שהוא קיץ, התופעה פחות שכיחה. אבל אם גם את או אתה סובלים בתקופת החורף ממצב רוח ירוד, היעדר אנרגיות, עצבות, ודחף בלתי נשלט לאכול פסטה, תדעו – אתם לא לבד.


 
 
 
  • 19 במאי 2019
  • זמן קריאה 2 דקות


לא רק לו יש חלום, גם לנו יש, לכולנו. אבל מהו בעצם חלום? חיפוש מהיר בוויקיפדיה מתאר לנו חלום כחוויה של מראות, חוויות ותחושות דמיוניות, שמאופיינות לרוב בחוסר שליטה בהתרחשויות, חוסר מודעות לכך שמדובר בדמיון ולא במציאות, והפחתה של מנגנון השיפוט והביקורת שמלווה אותנו ביום יום.

חוסר שליטה בהתרחשויות? בלבול בין דמיון למציאות? הפחתה של מנגנון השיפוט והביקורת?? תנו לנו עוד מזה! לא בחיים עצמם כמובן, שם אנחנו זקוקים לביקורת ולשיפוט, אבל בטח ובטח על ספת הפסיכולוג. או כורסת הפסיכולוגית.

הסיבה שפסיכולוגים אוהבים כל כך חלומות של מטופלים היא שפסיכולוגים אוהבים "חומרים נפשיים" גולמיים. כאלו שעדיין לא עברו את מנגנוני הצנזורה של המודע. כלומר - רגשות, מחשבות, התנהגויות, בחירות, פחדים ופנטזיות בצורתן הראשונית. לפני שהמודע שלנו סידר אותם בתיקיות, שם תוית עם תיאור התוכן וארגן על המדף. לפני שהכניס למגרה נעולה מחשבות זדוניות או גסות, ולפני שהציב על השולחן בגאון איזה רגש או מחשבה עדינים ויפים. מאותה סיבה פסיכולוגים אוהבים גם פליטות פה, יצירות אומנות, ואפילו סתם דיבור אסוציאטיבי ללא כיוון ברור.

אז מה החלום מעניק לנו? תחזיות לשבוע או השנה הקרובים? אזהרה מפני סכנות? מסר מסבתא רבא? אולי סתם עיבוד חסר פואנטה של חוויות היום יום + הפרק האחרון של משחקי הכס + משהו שאמא אמרה בטלפון בבוקר + הבחילה מאתמול בלילה + הפנים של המורה בכיתה ד'? אולי זה, ואולי זה, ואולי גם ההוא. מה שבטוח הוא שהחלום נותן לנו הצצה. הצצה אל עבר האיזורים הנסתרים של הנפש, איזורים בהם חוסר היגיון וחוויות בסיסיות הן בעלות הבית. מציץ מיומן (כלומר – פסיכולוג אחראי), יוכל לקחת את החומר הגולמי הזה, וביחד עם המטופל שלו, ללמוד עליו משהו חדש.

אז לכל מי שתוהה לעצמו מה החלומות שלו מספרים, אנחנו ממליצים לו לכתוב את החלומות מיד עם היקיצה ולחזור אליהם במהלך היום או השבוע או השנה. לחזור אליהם ברגע קשה או נעים, משעמם או קדחתני - מעניין מה תוכלו לגלות שם.


 
 
 
  • 16 במאי 2019
  • זמן קריאה 2 דקות

"הדרך שבה אתה חי, היא המכשירה אותך להימנע מהמוקשים ולראות את העובדות הנכונות. אתה רוצה לדעת כיצד לצייר ציור מושלם? זה קל מאוד - הפוך את עצמך למושלם ואחר-כך פשוט צייר באופן טבעי." (זן ואומנות אחזקת האופנוע – רוברט פירסיג)

המונח "זן", או בשמו המלא "זן בודהיזם", חדר לשיח הציבורי והטיפולי בצורה רחבה בשנים האחרונות. כמי שפועלים מתוך עולם הטיפול, אנחנו שמים לב שחלק גדול מהמטפלים מרגישים שתורת הזן טומנת פתרון לשאלות טיפוליות, מגוון הכשרות ללימודי בודהיזם למטפלים נפתחות, ואפילו ה-CBT חמור הסבר פיתח גישת בת באוריאנטציה בודהיסטית ברורה בשם - ACT (אז אם יום אחד תגיעו לטיפול והפסיכולוגית שלכם תלבש גלימה כתומה ותסמן בידיה נמאסטה, תזכרו שהזהרנו אתכם מראש).

אז מהו בכלל זן בודהיזם, ולמה הוא חביב עלינו הפסיכולוגים כל כך? זן הוא ענף בבודהיזם, אחת מהגישות המרכזיות לתפיסת העולם והאדם. הזן מדגיש את חשיבותה של המדיטציה ושם דגש מופחת על לימוד אינטלקטואלי. חוכמת הזן מתנגדת להתפלפלות במשפט עתיק זה או אחר, אלא מכוונת אל עבר נקודת מבט נכונה שבאה כתוצאה ממעשים ביום יום. מתרגלי זן יגדירו את הגישה כדרך הישירה אל עבר עצמם; מה אני באמת רוצה בחיים? מה הכיוון שלי? ובכלל - מי אני? מה אני? הזן מאמין שההווה הוא הדבר היחיד שאכן נוכח. העבר מורכב מזיכרונותינו בהווה, העתיד מורכב מתקוותנו וחרדותינו בהווה. וההווה עצמו? הוא מורכב מכל השפע שיש לעולם להציע לנו. לפי גישת הזן, ברגע הנוכחי קיימים שקט ושלווה, ואם נצליח לחזור אליו ממסעותינו בעבר ובעתיד, לחזור אל עצמנו, נוכל להגיב לכל משימה בחיים באופן המדויק ביותר.

זהו אומנם בודהיזם על קצה הצו'פסטיק (בכל זאת מונח יפני), אבל כבר ניתן לראות את קווי ההשקה בינו לבין טיפול פסיכולוגי. גם בטיפול אנחנו מכוונים אל עבר החוויה, ומקווים שהמטופל יחווה רגשות, תחושות וקשרים בינאישיים באופן אופטימלי על ידי כך שיהיה מכוון לנקודת מבט מדויקת. לנקודת מבט זאת אנו קוראים ה"עצמי האמיתי", והיא עומדת מנגד ל"עצמי הכוזב". העצמי הכוזב מורכב משנים של הפנמות ודוגמאות שספגנו מאחרים, ואילו העצמי האמיתי, מכוון אל הידיעה מי אנחנו, ומה אנחנו בוחרים עכשיו. ברגע הזה. זן בודהיזם, כמו גם טיפול הפסיכולוגי, מכוון אותנו אל עבר ידיעה עצמית, עמוקה, כנה וחסרת מגננות, באמצעותה נוכל להתמודד בצורה הטובה ביותר עם כל משימה שתעמוד מולנו - אפילו תיקון אופנוע.

ולסיום, סיפור זן קצר מבית מדרשו של ג'ושו (תרגום – יואל הופמן). אם הצלחתם להבין את ה"זניות" שבו, אולי זה אומר שאתם בדרך ל"זן" בעצמכם.

"מישהו שאל – מורי, להיכן מכוונת תודעתך? ג'ושו אמר – למקום שבו אין תבנית"


 
 
 

© כל הזכויות שמורות ל-הקליניקה
0533262345 | בר גיורא 12 רעננה
haclinica@haclinicapsy.com​

הצהרת נגישות

bottom of page