מכירים את זה שהשכם בבוקר חודרת לכם מחשבה מעצבנת לרצף החשיבה ולא יוצאת ממנו כל היום? אולי העלבתי אתמול את השכן מהקומה השלישית... אולי שכחתי את הדלת פתוחה... אולי הכאב בבטן זה סרטן... אולי נגמר לי הקפה במשרד... דקה אחרי דקה, שעה אחרי שעה, יום אחרי יום... נעים מאוד – מחשבה אובססיבית.
איך נפטרים ממנה אתן שואלות? אחת מהשיטות היעילות ביותר להיפתר ממחשבה אובססיבית, היא לחשוב באופן מתוכנן, ממוקד ומכוון על.... המחשבה האובססיבית עצמה! נשמע מוזר?
כשאנחנו מנסים לחשוב על משהו באופן מתוכנן ומכוון, אנחנו למעשה מנטרלים את המשאלה האוטומטית שהמחשבה תיפסק. כלומר, במקום שלמחשבה יוצמד רגש שלילי ("למה אני חושב את זה כל היום?? למה זה לא מפסיק??"), יוצמד אליה רגש נטרלי ("אני חושב את המחשבה הזו כי זו המשימה שלי"). מכיוון שמחשבה הופכת אובססיבית בשל היצמדותה לרגש שלילי, בהיעדרו, היא תאבד את כוחה.
ולמה בודהה? כי הוא גילה כבר לפני יותר מאלפיים שנה שמהות הסבל האנושי היא השתוקקות התודעה, בין היתר, ההשתוקקות לא לחשוב משהו שלא נעים לנו. רגש ניטרלי = פחות השתוקקות לא לחשוב = פחות סבל.
חשוב לציין שטכניקה זו מובאת כאן בקיצור רב ופשטנות ואין לראותה כתחליף לטיפול פסיכולוגי (או תרגול דהרמה)
