בואו נעשה סדר. טיפולי המרה הנם טיפולים שמטרתם להמיר את נטייתו המינית של מטופל. לרוב מהומוסקסואליות לסטרייטיות.
נו, מה הבעיה אתם שואלים? מטופלים הרי באים לפסיכולוג בשל מגוון עניינים נפשיים אותם הם מבקשים להמיר. להמיר דיכאון בשמחה, להמיר חרדה ברוגע. בדידות בקרבה. אז מה הבעיה בלנסות להמיר הומוסקסואלית לסטרייטיות?
לאורך השנים, אנשי טיפול (וכאלו המתיימרים להיות אנשי טיפול) אכן לא חשבו שיש בכך בעיה, וניסו להמיר את נטייתו המינית של אדם באמצעות תרופות, פסיכואנליזה ואפילו ניתוחים. לצערם הרב, הטיפול תמיד נכשל ובמקרים מסוימים - החולה מת. מת נפשית לפחות. הניסיונות להמיר את נטייתו המינית של אדם הובילו פעם אחר פעם לפגיעה נפשית קשה במטופל. מסיבות אלו, טיפולי המרה הוצאו מחוץ לחוק במדינות רבות.
מומחים יגידו שטיפולי המרה אינם עניין מדעי. הם צודקים כמובן. אבל מבחינתנו, כמטפלים, זה לא העניין המרכזי. טיפולים נפשיים רבים אינם "מדעיים" במהותם, וזאת מכיוון שנפש האדם אינה "מדעית". הבעיה בטיפולי המרה היא לא היעדר המדעיות שלהם. הבעיה היא שהם פשוט לא עובדים. הם פשוט מזיקים.
מסיבה זו, כאנשי טיפול - אשר לנגד עניינו עומדת תמיד טובת המטופל – אין כלל דילמה אם להסכים להכניס לגבולות המקצוע שלנו טיפול אשר מזיק למטופל. מבחינתנו, מקומם של טיפולי המרה, הוא מחוץ לחוק.
