חיפוש
  • gillevigil

ילדים, עזבו את הלימודים ולכו לשחק!



המילה "משחק" נוכחת בצורה רחבה כל כך בשיח היום יומי, שכמעט ושכחנו את משמעותה. היא מתייחסת לתחומי הספורט או הכלכלה, מציינת פעילות בידור או למידה, הנאה או מתח, מתארת פעילות שמתרחשת לבד או אל מול אלפי צופים, אשר מתבססת על מזל או על מיומנות, מצריכה ציוד יקר או את הדמיון בלבד – "תפסיק לשחק ותלך ללמוד", "משחק סכום-אפס", "איזה יופי הם משחקים", "משחקי הכס", "משחקי חשיבה", "שיחקת אותה!" וכן הלאה וכן הלאה....

משחק נתפס כמשהו בסיסי, יום יומי, מכנה משותף נמוך ששותפים לו כל בני האדם. משהו שכולנו יכולים פשוט לעשות אם בא לנו, ובדרך כלל בא לנו, במיוחד אם אנחנו צריכים לעשות שיעורי בית, ללמוד למבחן סוף סמסטר או להשלים שעות שינה.

אבל אם נתעמק רגע בנושא, נבין שלא רק שמשחק הוא לא דבר כל כך מובן מאליו, אלא שלמעשה הוא מצריך יכולת מורכבת מאין כמוה. למען האמת, הוא מצריך מאיתנו, המשחקים, להיות נוכחים בשני ממדי מציאות בו זמנית! כח-על שאפילו ת'ור או קפטן אמריקה היו מתקנאים בו.

מצד אחד, עלינו להיות בממד המציאות. אנחנו חייבים להבין שהברביות והמשאיות הם בסך הכל חתיכות פלסטיק ובד, ושהתלבושת הצמודה של קלרק קנט לא באמת מעידה על יכולתו לעוף או לראות מבעד קירות.

מצד שני, עלינו להיות בממד הדמיון. לראות בברביות דמויות מלאות רגש ועולם פנימי עשיר, ולהיפגע באמת כשקן מעדיף להתנשק דווקא עם בובה מלגו. אנחנו חייבים לראות במשאיות כלי רכב אימתניים שהתנגשות ביניהן תהיה הרת אסון, ולמרוט עצבים כשקלארק קנט מתקרב בטעות לקריפטונייט.

כדי שנצליח לשחק אנחנו חייבים לראות גם את זה וגם את זה. להצליח להכיל בתוך עצמנו את הסתירה הזו, את שני העולמות ההפוכים הללו.

בני אדם אשר אינם מצליחים להחזיק בממד המציאות, ישאבו לתוך הפנטזיה. זה כבר לא יקרא משחק. הם עלולים לעטות בעצמם תחפושת של סופרמן ולנסות לקפוץ מחלון הקומה הרביעית כדי להציל את לואיס ליין, ולנסות לעצור משאית אמיתית שנוסעת לעברם בעזרת כח הדמיון. מצבים אלו יכולים לאפיין הפרעות פסיכוטיות.

בני אדם אשר אינם מצליחים להחזיק בממד הדמיון, יתקעו במציאות. הם לא יבינו מדוע עליהם לרוץ אחרי כדור, למה שבובת בד תפתח רגשות כלפי בובת בד אחרת ואיך זה שקלרק קנט לא נופל ומתרסק. מצבים אלו יכולים לאפיין הפרעות על הציר האוטיסטי.

כלומר, על מנת שנוכל לשחק, עלינו לעטות על עצמנו את תחפושת הסופר-על השקופה, ולראות באותה הבובה גם פיסת בד וגם יצור אנושי בעת ובעונה אחת. זה מצריך מאיתנו גמישות מחשבתית אדירה, עומק, תנועה, התפתחות, התמודדות יעילה עם דחפים, מערכת יחסים יעילה בין האיד, האגו והסופר אגו, מערך הגנות תקין ועוד ועוד יכולות שרק פסיכולוגים מבינים מה הן אומרות....

אז כשאתם רואים את הילד שלכם שוב תקוע מול פורטנייט או לא מוכן לרדת ממגרש הכדורסל, רגע לפני הגערה, תסתכלו עליו בחיוך ותזכרו – הילד שלכם הוא באמת גיבור על!



15 צפיות

© 2017 by Moshe Ron Glait for haclinicapsy.com