חיפוש
  • gillevigil

יום-הולדת שמח? דיכאון יום-הולדת!


זה מתחיל בשעה 24 בלילה; אתה מושך את השינה, מחכה ליד הטלפון ומצפה לראות מי החליט להתחכם ולהיות הראשון לאחל לך מזל-טוב. בשעה 10 בבוקר אתה יוצא מהמיטה (היי, זה יום-ההולדת שלי, ברור שאני אקח יום חופש מהעבודה), ובעיניים חצי עצומות מנסה לזהות אם זו מתנה למרגלות המיטה או ששוב בעטת בחתול. אתה מדדה לטלפון (הברך עוד לא התעוררה) לראות אם כבר קיבלת וואטסאפים מרגשים, ומגלה את האחד הקבוע מאמא שלך שמורכב מיותר אימוג'ים ממילים (פרצוף מתפקע מצחוק, כוכבים בעיניים, בקבוק שמפנייה, פרצוף צוחק עם דמעה, עלה נושר ופרצוף קורץ – מה את מנסה לאחל לי אמא??). בהמשך הבוקר אתה יושב בבית קפה עם החבר היחיד שלך שאין לו עבודה ולכן פנוי ברביעי בבוקר ל"ארוחת בוקר יומולדת" (ותוך כדי אתה מבין למה אתה מתחמק מלפגוש אותו במהלך שאר השנה). אתה חוזר הביתה עם הרעלת סוכר ובדרך עוצר בחורשה הקרובה כי הבטחת לעצמך שביום-ההולדת הזה אתה הולך להתחבר קצת לטבע (גם אם הטבע הוא כרגע קוצים בגובה לברון ג'יימס וזבובים בגודל...ממ... לברון ג'יימס). אתה חוזר הביתה בשעה 12 ומשכנע את עצמך שבינתיים יום ההולדת שלך מתקדם בדיוק כמצופה. אתה אוכל עוד משהו קטן עושה שנ"צ כי, היי, ביום-ההולדת מותר לך הכל. בשינה הקצרה והטרופה אתה חולם שנופלות לך כל השיניים ומתעורר בבהלה עם כאבים בלסת. אתה מתלבש בבגדים החדשים שקנתה לך אשתך שחושבת שאתה עדיין מידה 32 במכנסיים, ואתם נכנסים למכונית בדרככם לשבוע-הספר בתל אביב. לאחר שעתיים של פקקים, שלוש שעות של חיפוש חניה וארבע שעות של שכנוע עצמי שחמישים שקלים לשישים דקות חניה זה בסך הכל מחיר סביר בהחלט, אתם מגיעים. אתה קונה שני ספרים שתמיד רצית ולעולם לא תקרא, ומשם הולך ברגל, לעזאזל הלחות הזו, למסעדה שאליה יגיעו רק חצי מהחברים שהזמנת. אתה חוזר הבית בשעה אחת בלילה, תשוש, מרוט וחצי שיכור ("זה היום-הולדת שלך מתוק, ברור שאני אנהג") ומשכנע את עצמך שבסך הכל היתה אחלה יום-הולדת.

אז למה כבר שבוע מצב הרוח שלך ירוד? הגוף כואב יותר מבדרך-כלל, אתה עצבני, לחוץ ועייף? מחקרים מראים שבימי-הולדת, אנשים בוחנים את החיים שלהם יותר מבימים אחרים. הם לפעמים גם מקבלים החלטות משמעותיות לגבי המשך החיים, מבטיחים לעצמם הבטחות, נשבעים לעצמם שבועות, חותמים הסכמים ומסכמים סיכומים. כלומר, מעבר לכך שבדיוק היום לפני מספר שלם של סיבובי כדור-הארץ סביב השמש, נולדת, יש משהו נוסף ביום הזה. זה יום שבו אתה עוצר ומסתכל על החיים שלך כאילו מחוץ לרצף הזמן; אתה סוקר את עצמך מבפנים ומבחוץ, בוחן ממה אתה מרוצה וממה לא, מה אתה אוהב בחיים שלך ומה לא, במה השתנת ואיפה נשארת במקום. כמובן שביקורת עצמית גבוהה וקריסה בדימוי העצמי מצפים בכיליון עיניים לחיבוטי הנפש הללו. מעבר לכך, כנראה שלא קיבלת את כל האיחולים שרצית, חלק מהברכות היו קצרות מידי, ללא מחשבה, אנשים שכחו, החבר'ה מהצבא בכלל נעלמו, בפייסבוק אנשים עשו לב בלי לכתוב, וכל זה גרם לך להרגיש הרבה הרבה פחות אהוב ומיוחד ממה שחשבת וקיווית. אולי אפילו קצת בודד. ולבסוף, כל הבלאגן הזה מזכיר לך שאחרי הכל, או לפני הכל, גדלת בשנה, או, הזדקנת בשנה, או בעצם, אתה קרוב יותר למוות שלך בשנה. בשלב הזה לביקורת העצמית, לתסכול ולבדידות, מצטרפת גם חרדה. דיכאון יום-הולדת, ברוך הבא.

אז מה הפתרון? אתה יכול להחליט מראש שאת יום-ההולדת הבא שלך תקדיש לקבלה, סלחנות וחמלה כלפי עצמך. סיכום השגיך ולא כשלונותיך, עשיית דברים שאתה (אתה) באמת (באמת) אוהב, ולא כאלו שמצופה ממך לאהוב. אולי אפילו תנסה בכלל להבין מה אתה באמת אוהב ומה נכון עבורך. ובעיקר תראה את המתנות האמיתיות שיש לך בחיים, ביום יום, אותן מתנות שאנחנו נוטים לתפוס כמובנות מאליהן.

ואם כל זה לא עוזר – אל תדאגו, עוד רגע יום-ההולדת נגמר ואיתו דיכאון יום-ההולדת, ויהיה לכם זמן לנח, לפחות עד השנה הבאה. מזל טוב לכל ילידי וילידות יוני!




37 צפיות

© 2017 by Moshe Ron Glait for haclinicapsy.com