top of page
חיפוש
תמונת הסופר/תgillevigil

על קבלת החלטות והפרעה טורדנית-כפייתית (OCD)


 

כדף שמבקש להיות רלוונטי ועדכני, אנחנו מנסים להעלות פוסטים שנוגעים לסוגיות משמעותיות בחיי היום יום של המדינה; פוסט על התחלות חדשות בראש השנה; על דיכאון עונתי בחורף; על הקהילה הלהט"בית בחודש הגאווה; על החזרה של עמרי כספי למכבי תל אביב; את ט"ו בשבט דווקא פספסנו, אבל בטח היינו מקבילים את האדם לעץ השדה, וכותבים משהו על הצורך בנביטה, גדילה וצמיחה. החיים במדינה סוערת כמו שלנו טובים לכותבי פוסטים - תמיד יש על מה לכתוב. אבל מצד שני, העניינים לעיתים חוזרים על עצמם וכותבי הפוסטים נאלצים לכתוב שוב ושוב על אותו הנושא. ובאמת, מה כבר אפשר לכתוב על בחירות בפעם השלישית בשנה.


אז נתמקד הפעם בבחירות הקטנות שאנו מקבלים ביום יום. אבל במקום להתמקד בתוכן הבחירות – איזו סדרה לראות, האם להזמין עוד שליש גינס, מה הדרך הפחות פקוקה לתל אביב בחמישי בערב – נדבר על מנגנון הבחירה עצמו. כלומר, על האופן בו אנחנו אמורים לגבש החלטה מתוך אין ספור משתנים.


לדוגמא: השעה תשע בערב, התינוק ישן, הכיור נקי בחלקו ואפילו כבר התקלחתם. האם תרבצו על הספה ותראו פרק שלישי ברציפות של 'גברת מייזל המופלאה', או שתכנסו למיטה ותשלימו במעט את מחסור אלף שעות השינה שלכם מהשנה האחרונה? מצד אחד, בא לכם לראות עוד פרק והמוטו "לחיות את הרגע" אכן משקף את דרך החיים המתאימה לכם. מצד שני, הגוף שלכם קורס מעייפות ואתם נזכרים שדווקא "נפש בריאה בגוף בריא" זו דרך החיים שלכם. אבל אם כבר גוף בריא, לא כדאי לשבת ולעכל בשקט עוד איזו שעה לפני הכניסה למיטה? ואם כבר לחיות את הרגע, העייפות של הרגע הנוכחי לא מספיקה בכדי לרמוז לכם ללכת לישון? אז אולי תראו רק חצי פרק? או שתבטלו את הפילאטיס בבוקר ותרוויחו שעת שינה מהקצה השני? ובכלל, אז מה עם תהיו קצת עייפים מחר? אה, זה יום עבודה ארוך.... אז אולי פשוט תשתו עוד קפה? עודף קפאין עושה לכם אי שקט... נכון, זה באמת לא טוב לראות טלויזיה לפני השינה, אבל רגע, לא תמיד אמרתם שמול הטלויזיה אפשר לנוח ו"להוריד" את היום... ואם כבר לראות עוד פרק, אז לנשנש משהו? זה בריא לאכול לפני השינה? אהההה...... בסוף אתם עומדים שעה ארוכה במטבח ומתלבטים, עד שהרגליים כושלות, אתם מניחים את הראש על החתול ונרדמים מתחת לשולחן האוכל.

הקושי לקבל החלטות - קטנות כגדולות – אומנם מוכר לכולנו, אך ברמתו הקיצונית מאפיין אנשים אשר סובלים מהפרעה טורדנית-כפייתית (OCD). עבור אנשים אלו, המחשבה "אבל מה אם קיבלתי את ההחלטה הלא נכונה?" מפתחת מאפיינים אובססיביים. כלומר, היא נתקעת בראש ולא מניחה להם עד שהם מתחרטים ובוחרים בהחלטה החילופית. כמובן שגם ההחלטה החילופית מעלה את אותה שאלה אובססיבית, הם משנים שוב את החלטתם, וחוזר חלילה.

הפתרון לבעיה זו קשור לשימת הדגש על מנגנון קבלת ההחלטות לעומת על הצורך לקבל את ההחלטה הנכונה ביותר. כלומר, החשיבות היא לא לקבל את ההחלטה הנכונה ביותר, אלא לקבל את ההחלטה בדרך הנכונה ביותר. הקושי לקבל החלטה נובע משתי הנחות מוטעות – הראשונה, גורסת שיש לנו שליטה מלאה על תוצאות מעשינו. השניה, גורסת שככל שנחשוב יותר על נושא מסוים, ההחלטה שלנו תהיה מדויקת יותר.

הנחות אלו מוטעות. אומנם חשיבה יכולה לקרב אותנו לקבלת החלטה נבונה, ומכאן לשליטה מסוימת על תוצאתה, אבל חשיבת יתר תעשה דווקא להפך. האמת היא שלהחלטה הנכונה אנחנו מגיעים לרוב דיי מהר, ושתוצאות מעשינו תלויות גם ככה בגורמים שמעבר לשליטתנו. גם אם נחשוב חמישים פעמים אם לראות פרק נוסף או ללכת לישון, ההחלטה שלנו לא באמת "תשתפר" ואת ההשלכות על מחרת היום, גם ככה אנחנו לא באמת יכולים לדעת.




150 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page