רוצים לדעת למה המח שלכם ממשיך לחשוב, גם כשאתם ממש רוצים שיפסיק?
מאותה הסיבה שהכבד שלכם לא מפסיק לנקות את הדם לפי בקשתכם, הלבלב לא מפסיק ליצר אינסולין, והריאות לא מפסיקות לשאוף אויר. ככה. פשוט כי זה התפקיד שלהם. ותפקידו של המוח הוא לחשוב ללא הפסקה. אז מעתה והלאה הפנימו - אם אתם מתאמצים להפסיק לחשוב על משהו, אתם פשוט מבזבזים לעצמכם את הזמן.
למח - כמו גם לכבד, ללבלב או לריאות - לא באמת אכפת מכם. כלומר, לא אכפת לו מאיכות החיים שלכם או מהרצון שלכם לא לסבול מנדודי שינה. אכפת לו אך ורק מההישרדות שלכם. ומבחינתו, אם למחשבה מסוימת יש שבריר סיכוי לעזור לכם לשרוד, הוא יצור אותה מיד.
אתם לא מצליחים להירדם כי לא למדם מספיק למועד ב' בתנ"ך? זה רק בגלל שהמח דואג שציון נמוך יוביל לתעודת בגרות רעה, לקושי להתקבל לאוניברסיטה, לקושי למצוא עבודה מכניסה, לחוסר בכסף, למגורים ברחוב ולמוות מרעב או בושה. בכלל לא משנה לו שקיבלתם 90 במועד א', ושיש לכם ירושה של מיליונים מהדוד מצרפת. אם אפשר להזהיר – מזהירים.
החתירה לאינדיבידואליזם בעולם המערבי, גרמה לנו להתייחס למחשבות שלנו מאוד ברצינות. במקום להתייחס אליהן כאל רעש רקע, אנחנו מתייחסים אליהן כאל קול פנימי רב משמעות. במקום להבין את הדפוס האוטומטי שלהן, אנו מנסים להבין את משמעותן. כמה מיותר. אם נזכור את העובדה הזו - ואפילו נתרגל מידי פעם התבוננות במחשבות בשוויון נפש – אולי נוכל להשיב אותן למקומן הטבעי.
כותב הפוסט מתנצל בפני מחשבות שקשורות לכדורסל ולאוכל, הן באמת חשובות.
留言