חיפוש
  • gillevigil

יום עצמאות שמח (ועצוב)!


מעבדות לחירות. משואה לתקומה. מזיכרון לעצמאות.


השבועות האחרונים הם בסימן הדיאלוג שבין העבר להווה. בין הזיכרון של מה שתם, לבין חווית הנוכח. לרבים מאיתנו, ההפרדה בין העבר להווה לא מתאפשרת; רגשות אבל ואובדן אינם נעלמים, והכאב נמשך כחוט דק לאורך החיים. לאחרים, העבר דווקא אומר מעט מאוד, וחירות ועצמאות הם חווית חייהם המרכזית. לחלקנו, השינוי עצמו - חדוות הניצחון, התגברות על מכשולים - הוא החוויה המשמעותית ביותר, וחלקנו עוד נאבקים יום יום בכדי לגבור על השדים. יש כאלו שהחירות היא ארץ מובטחת אליה לא יזכו להגיע, ויש כאלו שמעולם לא צעדו במדבר הכאב.


בנפש כל אחד מאיתנו, מנגנון ייחודי לחיבור בין מה שהיה לבין מה שנוכח. לכל אחד מאיתנו ניסיונות יציאה פרטיים מעבדות לחירות. בין עם מדובר במשבר כואב, טראומה יוקדת, או פשוט הרגלים ותפיסות ישנות – לכולנו זיכרונות כואבים. כולנו נלחמים מול עברנו.


טיפול נפשי שם את יהבו בשחרור מהעבדות הפנימית ובצעידה אל חירות נפשית, באמצעות דיאלוג מתמיד בין העבר להווה. הדרך לכך מתחילה בהכרות עמוקה עם העבר שלנו, הקונפליקטים הפנימיים, הפצעים הנושנים, "ימי הזיכרון" האישים שלנו. בשלב הבא נבקש להתבונן עליהם בדרך חדשה, מוארת ופתוחה, ולאחר מכן, לסגל תפיסה רכה וחומלת כלפיהם, כך שלא ימנעו מאיתנו את העצמאות והתקומה הפנימיים שלנו.


ימים מיוחדים אלו, הם הזדמנות להתחבר לכל אחד משלבי התהליך. לכאבים הפנימיים, לניסיונות שלנו לרפא אותם, להחלמה מהם, וחוזר חלילה. כי כמו שבכל שנה נבקש להיות נוכחים הן בזיכרון, הן בתקומה והן בעצמאות, כך, נבקש להיות נוכחים הן בכאבים שלנו, הן בכוחות והן בריפוי.



5 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול