כשמתבוננים על גדם גזע עץ, קל לזהות את הטבעות הרבות המרכיבות אותו ונהוג להתייחס אליהן כמציינות את גילו של העץ. אך לא כך הדבר. הטבעות הן למעשה העץ עצמו בגילאיו השונים. כלומר, הטבעת הפנימית ביותר הינה העץ בהיותו שתיל רענן, זו שגדולה ממנה הינה העץ שבגר, זו שאחריה הינה העץ בגיל מתקדם יותר וכן הלאה עד הטבעת שהינה העץ בימיו האחרונים. כלומר, העץ בגילאים שונים מתקיים בכל רגע נתון.
וכך גם נפש האדם. אף אחד מאיתנו אינו תינוק שהפך לפעוט ואז לילד, נער ובוגר. אנחנו תינוקות שאליהם התווספו פעוטות, התווספו ילדים ואז נערים ומבוגרים. ולמעשה, כל ה"'אנחנו'ים" האלו, חיים בנפשנו במקביל בכל רגע נתון.
לפעמים המבוגר שבנו מקבל החלטה בשעות הבוקר, אך התינוק שבנו נאלץ לבצע אותה בשעות הצהריים כשעיניו נעצמות. לפעמים הילד שבנו תופס את פשטותו ויופיו של העולם בשעות הערב, אך המבוגר שבנו כועס ונרגן בשעות הבוקר. לפעמים האחד מבטיח, ועל האחר לקיים, האחד מאמין והשני כופר, האחד שמח והשני מדוכא. וכל המורכבות הזו מרכיבה את עולמנו הפנימי.
Comments